#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שאין לשטן רשות להשטין ביום כפור.	אמר רמי בר חמא: השטן בגימ' 364, 364 ימים בשנה יש לו רשות להשטין, ביום כפור אין לו רשות.	יומא פרק ראשון כ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אברים שפקעו מעל המזבח. מה הדין קודם חצות ואחר חצות. נשאר בהם ממש, לא נשאר בהם ממש.	אם לא נשאר בהם ממש, לא יחזיר.<div>אם נשאר בהם ממש, לפני חצות יחזיר למזבח, אחר חצות לא יחזיר, שהחצות עושה עיכול באברים שמשלה בהם האור ואפילו יש בהם ממש.</div>	יומא פרק ראשון כ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אברים שפקעו מעל המזבח. מה דינם לגבי <u>מעילה</u>, ומדוע.	קודם חצות מועלין בהם. כי במעילה כתוב 'וחטאה בשגגה מקדשי ה''. וכל עוד לא נעשית מצוותן, נקראים קדשי ה'.&nbsp;<div>לאחר חצות אין מועלין בהם, כי דבר שנעשית מצוותו אין בו צורך גבוה, ולא נקרא קדשי ה'.</div>	יומא פרק ראשון כ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אברים שפקעו מעל המזבח. מנין שחצות עושה עיכול, לפי רב.	כתוב אחד אומר 'כל הלילה והקטיר' וכתוב אחד אומר 'כל הלילה והרים', מחלקים את הלילה - חציו להקטרה וחציו להרמה.&nbsp;	יומא פרק ראשון כ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אברים שפקעו מעל המזבח. מה מקשה רב כהנא על רב.	"שאם חציו להקטרה וחציו להרמה זה מדאורייתא, א""כ איך המשנה אומרת שברגלים תרמו לפני חצות."	יומא פרק ראשון כ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אברים שפקעו מעל המזבח. מהי דעת רב יוחנן לגבי הסתירה בפסוקים.&nbsp;	שלא לומדים מזה חציו להקטרה וחציו להרמה, אלא שכל הלילה כשר גם להקטרה - לשאינם מעוכלין, וגם להרמה - אם יש דשן מעוכל.	יומא פרק ראשון כ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אברים שפקעו מעל המזבח. מנין לומד רב יוחנן שחצות עושה עיכול.	שנאמר בהקטרה 'כל הלילה עד הבוקר'. 'עד הבוקר' מיותר, ולומדים מזה שיש השכמה אחרת לבוקרו של לילה, לומר שאין צריך להקטיר מההשכמה ההיא ואילך [באברים שמשלה בהן האש], וכיון שלא פירשה התורה מהו אותו בוקר - על כרחך שהוא חצות.	יומא פרק ראשון כ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע הקדימו תרומת הדשן ביום כפור וברגלים.	"ביום כפור: משום חולשת כה""ג, שהכל מוטל עליו.<br>ברגלים: כי מיד אחרי הקרבת התמיד היתה העזרה מלאה אנשים שבאו להקריב הרבה קרבנות. והיה הרבה דשן להעלות לתפוח אחרי ההרמה, לכן הקדימו את הההרמה.&nbsp;"	יומא פרק ראשון כ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו תפוח, למה הוא דומה, וכמה הכיל.	תפוח הוא גל של אפר, כמין תפוח של ענבים הנדרך בגת, שם כנסו אפר של כל ימות החג, ולפעמים הכיל שלש מאות כור.	יומא פרק ראשון כ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי קריאת הגבר.	רב אמר, קריאת הממונה על הכרוז: 'עמדו כהנים לעבודתכם ולוים לדוכנכם וישראל למעמדכם'.<br>רב שילא אמר, קריאת התרנגול.	יומא פרק ראשון כ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי קריאת הגבר. תניא כוותיה דרב. מה היא.	גביני כרוז [המכריז] מה הוא אומר: עמדו כהנים לעבודתכם ולוים לדוכנכם וישראל למעמדכם.	יומא פרק ראשון כ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה זה אמורא.	מתורגמן העומד לפני חכם הדרשן, והחכם לוחש לו לשון עברית, והוא מתרגם לרבים לשון שהן שומעין.	יומא פרק ראשון כ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למי לא היה אמורא, ומי נהיה אמורא בדרשה, במה שינה, מה אמר לו, ואיזה משל השיב לו.	לרב שילא לא היה אמורא, ורב היה שם והיה אמורא בדרשה שלו, ולא ידעו מיהו. והסביר 'קרא גברא', <br>ושאל אותו רב שילא למה לא אומר 'קרא תרנגולא',<div>והשיב לו במשל שהחליל שהוא חשוב לפני בני חורין לא מוכשר בעיני גרדיים.<div>כך אני אמרתי פירוש זה לפני שרים [רב חייא] ולא מיחו בי, עכשיו פירשתי לפניך - שאינך גדול כמותם - ולא קיבלתו.</div></div>	יומא פרק ראשון כ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע סירב רב לבקשת רב שילא שישב במקומו [לך ושב בכבודך, שאיני כדאי שתהא מתורגמני]&nbsp;ויקחו מתוגמן אחר. 2	א. אמרי אינשי: אי תגרת ליה פוץ עמריה. אם נשכרת למלאכת יום, כל מלאכה שיטיל עליך ואפילו היא בזויה כגון ניפוץ צמר שהיא מלאכת נשים, עשה לו.<div><div>ב. מעלין בקודש ואין מורידין. גנאי הדרשה היא שארד אני ויקום פחות ממני לגומרה.&nbsp;</div></div>	יומא פרק ראשון כ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א. עד היכן הגיע קולו של גביני כרוז.<br>ב. מה היה המעשה באגריפס המלך.<br>ג. למה כהן גדול משובח ממנו. 3<br>ד. מהו המרחק בין ירושלים ליריחו.	"א. שלש פרסאות.&nbsp;<br>ב. היה בא בדרך ושמע את קולו של גביני בשלש פרסאות, וכשבא לביתו שיגר לו מתנות.<br>ג. כי נשמע קולו עד יריחו, ואפילו שחלש מהצום, ואפילו שזה ביום [שאין הקול נשמע בו כבלילה].<br>ד. אמר רבב""ח א""ר מירושלים ליריחו י' פרסאות.&nbsp;"	יומא פרק ראשון כ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א. מפני מה אין קולו של אדם נשמע ביום, כדרך שנשמע בלילה.<br>ב. והאי חירגא דיומא לא שמיה. מה הפירוש, ומה אמר נבוכדנצר.<br>ג. אלו שני קולות מחפים אחד על השני.<br>ד. כמה קולות הולכין מסוף העולם ועד סופו.	"<p></p><ul><li>א. אמר ר' לוי, מפני גלגל חמה שמנסר ברקיע כחרש המנסר בארזים.</li><li>ב. פסולת הנסורת שנראה בעמוד של חמה נקרא 'לא'. וזה שאמר נבוכדנצר 'וכל דיירי ארעא כלה חשיבין'.</li><li>ג. ת""ר אלמלא גלגל חמה נשמע קול המונה של רומי, ואלמלא קול המונה של רומי נשמע גלגל חמה.</li><li>ד. י""א שלש. קול גלגל חמה, קול המונה של רומי, קול נשמה בשעה שיוצאה מן הגוף.<br>וי""א ארבע. אף לידה.<br>וי""א חמש. אף רידייא [מלאך הממונה על השקות הארץ. ממטר השמים ממעל ומן התהום מתחת. <span style=""color: rgb(255, 66, 91);"">וקורא להם</span> שנאמר 'תהום אל תהום קורא'].</li></ul><p></p><ul>
</ul>"	יומא פרק ראשון כ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה נאמר כחרש המנסר בארזים.	<p>על גלגל חמה שמנסר ברקיע.</p>	יומא פרק ראשון כ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במעילה כתוב וחטאה בשגגה מקדשי ה'. עד מתי נקראים קדשי ה'.	כל עוד לא נעשית מצוותו נקרא קדשי ה'. אבל דבר שנעשית מצוותו אין בו צורך גבוה, ולא נקרא קדשי ה'.	יומא פרק ראשון כ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לדעת רב יוחנן האם כל הלילה כשר להקטרה, או כשר להרמה.	כשר להקטרה - לשאינם מעוכלין, <br>כשר להרמה - אם יש דשן מעוכל.	יומא פרק ראשון כ ב		
